פסק-דין בתיק ע"ר 34901-03-13

1.         הערעור הוא על החלטת כב' השופטת תמר שרון-נתנאל, כרשמת (להלן: כב' הרשמת ) בת"א 23538-12-12 מיום 19/2/13, לפיה נדחתה בקשת המערער לפטור מאגרה, בגין תביעה שהוגשה על ידו כנגד המשיבה מס' 1 (להלן: המשיבה ).

2.         כמפורט בהחלטה מפורטת של כב' הרשמת, המערער הגיש תביעה נגד המשיבה, שבבעלותה אתר אינטרנט "קפה דה-מרקר" (להלן: האתר ) וטען להפרות רבות ושונות בנוגע לזכויות יוצרים, זיוף האתר, הוצאת לשון הרע, פריצה למחשבים האישיים של המבקש לרבות לטלפונים הניידים שלו, הסתה לפגיעה בגופו ובקניינו, פגיעה בזכותו לפרטיות ובחופש היצירה שלו וחבלה בעבודתו.

            הסעד הועמד על פיצוי של 18 מיליון ש"ח.

            המערער עתר לפטור מאגרה בשל מצבו הכלכלי, ולחלופין, לאפשר לו ביצוע תשלום האגרה בסיומו של ההליך.

            בדיון בפני כב' הרשמת התנגדה המשיבה לבקשה. כמו כן, הוגשה תגובה בכתב מטעם הנהלת בתי המשפט, ועל סמך אותה תגובה שוחרר בא-כוחה מלהופיע לדיון.

3.         בהחלטה שניתנה על ידי כב' הרשמת נקבע כי אכן אין למבקש היכולת לשלם את סכום האגרה. ואולם, מאחר שנתון זה אינו תנאי בלעדי לפטור מאגרה, בחנה כב' הרשמת את התנאי המצטבר הנוסף והוא - סיכויי התביעה.

            בהתייחס לתנאי הנוסף המצטבר, הודגש כי כתב התביעה הוגש ללא יעוץ משפטי, משתרע על פני 194 עמודים, כולל טענות שונות לרבות דוגמאות של פרסומים אשר לטענת המערער מוכיחים את טענותיו, ואולם, קבעה כב' הרשמת כי מעיון בכתב התביעה עולה שנמצאו בו פגמים מהותיים, כמו העדר תיאור עובדתי נדרש, אשר יכול לבסס ולו לכאורה את טענות המערער, לרבות העדר פירוט נדרש לצורך הוכחת הנזק.

            כב' הרשמת הוסיפה ובחנה האפשרות להורות על תיקון כתב התביעה, ולאור ניסוחו של כתב התביעה, לא נתקבלה בקשה כזו, וכמו כן נדחתה בקשת המערער לאפשר תשלום האגרה בסיום ההליך.

            על פי אותה החלטה היה על המערער לשלם את האגרה לא יאוחר מיום 19/3/13; ומשלא שולמה האגרה במועד, ניתנה החלטה נוספת על ידי כב' הרשמת ביום 24/3/13 בה הורתה על מחיקת ההליך.

4.         בדיון בפניי חזר המערער על טענותיו, תוך שמיקד טענותיו בזכותו הבסיסית של כל אדם להביא עניינו בפני בית המשפט, וכי אין לחסום זכות כזו רק בשל מצבו הכלכלי.

            מנגד, המשיבה מס' 1 (להלן: המשיבה ) ביקשה לאשר את החלטת כב' הרשמת וטענה כי יש לדחות את הבקשה למתן פטור. המשיבה חזרה והפנתה לתוכן כתב התביעה ולאופן ניסוחו, ופירטה הצורך המתמשך להתדיין עם המערער בבקשות שונות המוגשות על ידו, לרבות סעד זמני מסוג "צו עשה" - בקשה שאף היא נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר).

            כמו כן נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המערער בבית המשפט העליון.

            לגוף המחלוקת טוענת המשיבה, כי לא התקיימו התנאים המאפשרים פטור על פי תקנות בית המשפט - אגרות, ולכן, דין הערעור להידחות.

5.         המשיבה מס' 2, התנגדה אף היא לפטור מאגרה. המשיבה חזרה והזכירה כי סכום האגרה שבגינו התבקש הפטור עומד על 462,500 ש"ח, וכי גובה הסכום הנתבע הוא אחד ממרכיבי העילה לצורך תקנה 13(ב) לתקנות האגרות.

            יחד עם זאת, הודיעה משיבה זו כי אין לה התנגדות כי סכום התביעה יוקטן, וסכום האגרה הנגזרת ממנו, ישולם על ידי המערער.

            במהלך הדיון ניסה בית המשפט להסביר למערער את מהות הליך הערעור, ואולם משעמד המערער על מתן פסק דין, אין מנוס מלהכריע במחלקות.

דיון ומסקנות :

6.         אין לי אלא לחזור ולאשר את החלטת כב' הרשמת, ועל אף שהוכח שהמערער לא יוכל לעמוד בתשלום האגרה המתחייבת בתיק, אין בנתון זה בלבד כדי ליתן פטור לתביעה שהוגשה.

7.         כתב התביעה שהוגש אין בו פירוט עובדתי נדרש, במיוחד לגבי גובה הסכום הנתבע, שהוא כאמור ממרכיבי העילה לצורך תקנה 13(ב) לתקנות האגרות.